במאמר שפורסם לאחרונה בכתב העת Multiple Sclerosis Journal חוקרים בחנו האם יש צורך בטיפול אנטי-CD20 מתמשך לשם שליטה ממושכת במחלה בקרב חולי טרשת נפוצה התקפית (RMS).
עוד בעניין דומה
מטרת המחקר היתה לבדוק האם שני מחזורי טיפול ב-Ocrelizumabי(anti-CD20 Ab) בלבד יכולים לשמור על הפוגה קלינית והדמייתית, ולהשוות את התוצאות לאלו של מטופלים שקיבלו טיפול מתמשך במרווחים קבועים (Standard-Interval Dosing, SID).
החוקרים איחדו נתונים משני מחקרים פרוספקטיביים פתוחים, חד מרכזיים. 19 מבוגרים עם טרשת נפוצה פעילה קיבלו שני מחזורי טיפול ב- Ocrelizumab: מנה כפולה של 300 מ״ג, ולאחר שישה חודשים מנה נוספת של 600 מ״ג, ונעקבו במשך עד 46 חודשים. קבוצת הביקורת הייתה של 52 מטופלים שקיבלו טיפול במרווחים קבועים. התוצא העיקרי היה הזמן עד להישנות המחלה (disease reactivation). בנוסף, בוצע ניתוח משני שכלל השוואה רטרוספקטיבית עם קבוצת SID נוספת.
הישנות המחלה התרחשה בקרב שישה מתוך 19 משתתפים (32%) בקבוצת הפסקת הטיפול, לעומת אפס מתוך 52 משתתפים בקבוצת ה-SID (הביקורת). זמן ההישרדות הממוצע עד להישנות היה 40.5 חודשים בקבוצת הטיפול הקצר לעומת 46 חודשים בקבוצת ה-SID (הפרש של 5.5 חודשים, רווח בר סמך 95% 9.8- עד 1.3-, p=0.011). צמיחה מחדש של תאי B בעלי CD19+ בפריפריה לא ניבאה הישנות מחלה (יותר מ-1% או מעל 40 תאים למיקרוליטר).
החוקרים סיכמו כי מרבית המטופלים נותרו יציבים קלינית למשך יותר משלוש שנים לאחר שני מחזורי טיפול בלבד. ממצאים ראשוניים אלה מצביעים על כך שטיפול קצר מועד ב-Ocrelizumab עשוי לשמש כאסטרטגיה למניעת החמרה (de-escalation) בטיפול בטרשת נפוצה.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות